הסיפור
Wonib נולד בפונה, בתוך צוות שיווק קטן שטיפל בשני מותגים בבת אחת: חברת תוכנה לתקשורת עם לקוחות של עשרים שנה, ומוצר AI צעיר עם קול משלו לגמרי. יחד הם היו צריכים תמונות ראשיות לכל מאמר, פוסטים לכל פלטפורמה, מצגות לכל פגישה, דפי מידע, מודעות, ומדי פעם סרטון. מאות פריטים בחודש, לשני מותגים שאסור שיתבלבלו זה בזה לעולם.
כלי ה־AI של אותם ימים יכלו לייצר כל דבר מזה בתוך שניות. שום דבר מזה לא היה שלהם. הכחול היה קרוב, אבל לא נכון. הגופן היה בן דוד. הטקסטים בחרו במילים שהמותג לעולם לא היה אומר. כל פריט חזר לסבב שני, ולשלישי, והצוות העביר את ימיו כמפקח על עבודה שלא ביקש לפקח עליה.
אז הצוות כתב את המותג פעם אחת, כמו שצריך: הצבעים ותפקידם, הגופנים, איך מאירים את התמונות, איך בונים את המשפטים, המילים שלעולם לא מופיעות. ואז בנה כלי שקורא את התיעוד הזה לפני שהוא יוצר משהו, ובודק מולו את העבודה שלו לפני שמישהו אחר רואה אותה. הסבב השני נעלם. המפקחים חזרו להיות משווקים.
הכלי הזה הוא Wonib. השם בא מ־nib, חוד העט, החלק שמשאיר את הסימן: Wonib עושה את החלק המדויק והמקצועי, בכתב היד של המותג עצמו, לעולם לא בשלו. היום הוא עובד עבור כל מותג שתתנו לו, מאתר או מספר מותג, ביותר מ־40 שפות, לאדם אחד או לצוות שלם, בהודו ובכל מקום אחר.
